#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן תבן בכברה?	"אסור לכוין להוציא המוץ [משום שבות דמרקד אבל אינו מרקד דאורייתא דאינו דרך ריקוד (רמב&quot;ם, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), ודלא כלבוש דס&quot;ל דאסור משום עובדין דחול (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)] אבל מותר ליתן בתוך האבוס אע&quot;פ שמאליו יפול המוץ [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דאין זה פס&quot;ר דאפי&#x27; אם ירד מעט מוץ הלא עדיין ישאר הרבה מוץ בכברה {ונראה לפרש דהוי כמו פסולת מפסולת}, ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27; ד&quot;ה אע&quot;פ) דנמי משמע דאינו מותר כשהוא פס&quot;ר, ודלא כנשמת אדם (ח&quot;ב כלל י&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) דס&quot;ל דמותר אפי&#x27; בפס&quot;ר], וש&quot;מ דמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך בהמתו (תהל&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) {וצ&quot;ל דאין לו כלי שמלאכתו להיתר וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב)}"	סימן שכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד שעורים לבהמתו?	"לא [מפני שנראה כאילו הוא מודד למכור (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], אבל מותר לקדור הכרי בקב, ולפי רש&quot;י מותר לקדור בכלי מדה ורק אסור לתת בידיו לתוך הכלי מדה, ולפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא ימדוד כלל אלא משער באומד הדעת, והשו&quot;ע פסק כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם [ודלא כלבוש דמקיל כרש&quot;י (א&quot;ר ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן שכד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מים במורסן לבהמה בשבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' שכ""א ♦<br><img src=""paste-de81a455b91ee7a319b0692a60142dfa5b2dcf16.jpg"">"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קיי&quot;ל כרבי?	"יש סתם משנה בפרק קמא דשבת כרבי, ויש סתם משנה בפרק בתרא דשבת כריב&quot;י, ורוב ראשונים ס&quot;ל דהלכה כסתמא בתרא דזה עדיף מכללא דהלכה כרבי מחבירו, אבל יש כמה ראשונים דס&quot;ל דהלכה כרבי מחבירו עדיף, והשו&quot;ע פסק מדינא כריב&quot;י, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דנקטינן לחומרא, ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) בשם החיי&quot;א (ח&quot;ב כלל י&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;) דבשעת הדחק יש להתיר ע&quot;י עכו&quot;ם ליתן המים בשבת ולגבל ע&quot;י שינוי {ולכאורה מאחר שנתן העכו&quot;ם לתוך מים מותר לגבל ע&quot;י ישראל בשינוי}, והקשה מ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; כ&#x27;) משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק פ&quot;ד) דמקיל בצנון דק דק כשא&quot;א לעשותו מערב שבת, והלא ק&quot;ו הוא דהתם מיירי בדבר שאינו בר גיבול וחייב גם לפי הראב&quot;ד ואפ&quot;ה הקיל השעה&quot;צ בשעת הדחק כ&quot;ש כאן דמיירי במורסן דאינו אסור אלא לפי רבי ואפ&quot;ה אינו מקיל אלא ע&quot;י גוי, וצ&quot;ע {ונראה לר&quot;י באק דירק דק דק הוי בר גיבול דאל&quot;ה לא היה מקיל המ&quot;ב בו דהרבה ראשונים חוששין בזה לאיסור דאורייתא, ולגבי הסתירה במ&quot;ב תי&#x27; ר&quot;י באק דלצורך אדם שהוא עונג שבת מקיל ע&quot;י ישראל משא&quot;כ במורסן דהוי רק לצורך בהמתו אינו מקיל אלא ע&quot;י עכו&quot;ם, ונלענ&quot;ד עוד חילוק דבירק הוא ראוי לאכילה בלא&quot;ה וא&quot;כ הלישה אינו אלא מדרבנן וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ד ד&quot;ה שמא) משא&quot;כ הכא במורסן אינו ראוי לאכילה, ונקפ&quot;מ בין החילוקים יהיה עשיית אויט מיל לתינוקות דהוי לצורך אדם אבל אינו ראוי לאכילה}, והחזו&quot;א מקיל בשעת הדחק לסמוך על ריב&quot;י אפי&#x27; ע&quot;י ישראל, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) כתב נוהגין להקל אבל נכון לירא אלוקים ליזהר לעשותו ע&quot;י עכו&quot;ם "	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים חמים?	"גם צריך ליזהר משום בישול ואפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם אינו מותר אלא בכלי שני (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד גובלין מורסן?	"1) שתי וערב, לפי רש&quot;י דוקא פעם אחת, ולפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם אפי&#x27; הרבה פעמים ובלבד שלא ממרס בידו ואינו מסבב התרווד [דאז נראה כלש {אבל אינו לש ממש לפי הרמב&quot;ם דאינו בר גיבול} (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], וקיי&quot;ל כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם (שו&quot;ע, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומעביר), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) משמע דחושש לרש&quot;י&lt;br&gt;2) מנערו מכלי אל כלי"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשגובל ע&quot;י שתי וערב, האם צריך להוציא הכף כל פעם?	"החזו&quot;א ס&quot;ל כן אבל מצדד דאפשר להתחיל כל פעם מאמצע הקדירה, וכתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד לש אות י&#x27;) דמודה החזו&quot;א באשה זהירה שא&quot;צ להוציא הכף כל פעם"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לגבל מעט מעט?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלפי הרמב&quot;ן במלחמות יהא מותר כי היכי דהוי שינוי לגבי קלי, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה מורסן) דהרמב&quot;ן מיירי בקלי שהוא מאכל אדם אבל אינו מקיל במאכל בהמה [וביאר הרמב&quot;ן בחידושים (קנ&quot;ו ע&quot;א) דלא רצו להתירו לטרוח בשביל בהמה א&quot;נ מורסן לבהמה מתאכלי אפ&#x27;י אם אינו מגבל כל צרכו], וכ&quot;כ הקרבן נתנאל דלא כהמג&quot;א, ולפיכך פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דאין היתר מעט מעט במורסן, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) ס&quot;ל כמג&quot;א אבל אינו עצה טובה דאינו דומה לקלי שאדם אוכל רק מעט משא&quot;כ מורסן דהבהמה אוכל בה הרבה יאריך לו הזמן לעשות מעט מעט"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערב מורסן הרבה?	"בגמ&#x27; יש מח&#x27; אמוראים אבל קיי&quot;ל כעולא דמותר אפי&#x27; כור וכוריים, ולפי רש&quot;י מיירי בכמה מותר ליתן בפני בהמתו ולפי הר&quot;ן מיירי בכמה מותר לערב, ולפי שניהם למסקנא מותר ליתן הרבה בפני בהמתו, אבל הרמב&quot;ם ביאר הגמ&#x27; על דרך הר&quot;ן דמיירי כמה מותר לערב ואע&quot;פ שמסיק דמותר לערב הרבה מ&quot;מ אינו יכול ליתן בפני בהמתו אלא כמה שהוא צריך משום איסור טירחא, וכן הכריע הב&quot;י והשו&quot;ע [וגרס בגמ&#x27; תלתא קמי תלתא במקום תלתא קמי תרתי], ועוד הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי מבואר בחו&quot;מ (סי&#x27; של&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;) דמאכל פרה ד&#x27; קבין ליום ואיך קאמר רב יוסף אפי&#x27; קבים, ותי&#x27; דלכו&quot;ע אסור להכין יותר ממה שצריך לאותו יום מ&quot;מ רב מנשיא מחמיר טפי דאסור להכין יותר ממה שרגיל בפעם אחת ועל זה חולק עליו רב יוסף דמותר אפי&#x27; קביים פעם אחת, ועל זה קיי&quot;ל כעולא דאפי&#x27; כור וכוריים בבת אחת ודוקא כשהוא לצורך היום"	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוץ?	לכו&quot;ע אינו בר גיבול ובודאי צריך ליזהר בזה שלא ליתן במים בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, ביה&quot;ל סד&quot;ה אין) {ובזה אין להקל בבלילה עבה דהרי יש כמה ראשונים שחוששין לזה לאיסור דאורייתא בנתינת המים}	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגבל מורסן לתרנגולין?	הרמב&quot;ן במלחמות אוסר [ובחידושים ביאר דאינו שינוי א&quot;נ כיון דל&quot;צ גיבול לא טרחינן בכדי], אבל הר&quot;ן חולק עליו דאין חילוק בין בהמה ותרנגולין (ב&quot;י) {והרמב&quot;ן אינו מוזכר בפוסקים}	סימן שכד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשווי אוכלי בהמה או למטריח אוכלי בהמה?	"לרב הונא מיטרח באוכלים מותר ושווי אוכלים אסור, אבל איתותב וקיי&quot;ל כרב יהודה דשווי אוכלים מותר [משום צערא דבהמה (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)] ומיטרח באוכלים אסור [ולפי הרי&quot;ף אסור להתיר ג&#x27; קשרים אע&quot;פ שהוא שווי אוכלים מפני שהוא טירחא יתירא (ב&quot;י בשם הר&quot;ן), וכ&quot;כ הגהות הגר&quot;א, אבל לפי רש&quot;י והרא&quot;ש מותר אפי&#x27; להתיר ג&#x27; קשרים, ותלוי בב&#x27; גרסאות בגמ&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר)]"	סימן שכד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האוכלי בהמה קשורים בקשר של קיימא?	"הרמ&quot;א הביא משלטי הגיבורים דאינו מותר להתיר אלא קשר שאינו של קיימא [כגון אגודת ירק שהוא מסבב החוט סביבה ותוחב הראשים בפנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה רק)], וכתב הבית מאיר דאין חולק על זה, אכן רע&quot;א כתב דהרמב&quot;ם חולק עליו וס&quot;ל דאין איסור קשר כלל במאכלי בהמה מפני שאינם עשויים לקיום שהרי צריך להתירו להאכילו לבהמתו, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאין להקל דלפי רש&quot;י והרמ&quot;ך יש קושר במאכלי בהמה, ועוד כתב החיי&quot;א דאפי&#x27; להרמב&quot;ם יש איסור קושר בדברים המתקיימים כשיתייבשו [דס&quot;ל דאינו תלוי במאכלי בהמה בדוקא אלא כל דבר שאינו ראוי להתקיים אינו אסור וממילא כאן מיירי בחוט ע&quot;ג המאכלי בהמה שהוא מתקיים ולפיכך אסור], וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) להחמיר דאולי דעתו היתה להניח הקשר לזמן רב"	סימן שכד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפספס (לשפשף) עצים לחים לבהמתו?	כן דהוי שווי אוכלים דאינם ראוים בלא שפשוף	סימן שכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין העצים לחים מוקצים?	"תי&#x27; השלטי גיבורים שסתמייהו עומדים לאכילת בהמה, והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה בעודם) מרש&quot;י בשבת (קנ&quot;ה) דכתב דאפי&#x27; כשהם לחים רוב בני אדם מניחים אותם לעצים, וכן מבואר לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; כ&quot;ח) שהם צריכים הזמנה, ומסיים ברשב&quot;א דמשמע דכל זמן שהם לצורך בהמות מסתמא עומדים לכך והא דאמרינן דבעי הזמנה היינו כשאינם עומדים למאכל בהמה אלא כשצריך מקומן או לישב עליהם {וצ&quot;ב מהו כוונתו בהרשב&quot;א}"	סימן שכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך דילועים לבהמה בשבת?	"קשים מותרים [דהוי שווי אוכלים] ורכים אסורים [דהוי מיטרחא אוכלים] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ואם לקטן בשבת אסורים משום מוקצה [מדלא לקטינהו מאתמול הוי כדחייה בידים], ואפי&#x27; אם היו של עכו&quot;ם מאתמול וא&quot;כ לא דחאו בידים מ&quot;מ אסורים משום לא פלוג (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שכד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך הקשים דק דק?	"אסור לאחר זמן משום טוחן אבל מותר לאלתר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [ויש מקום להחמיר], וברכים שאסורים משום מיטרחא אוכלים אסורים אפי&#x27; לאלתר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שכד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה שנתנבלה היום, האם הוא מוקצה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8a9e0b280fcb5059e2ac437630cbf782a468c78c.jpg"">"	סימן שכד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתך נבילה שאינו מוקצה בשבת?	"קשה [כגון בשר פיל (ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;מ)] מותר אבל רכה אסור, ולכלבים קטנים מותר אפי&#x27; רכה דלגבייהו הוי שווי אוכלא (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן שכד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה ראוי לאכילה ע&quot;י הדחק?	"מבואר ברמב&quot;ם (ב&quot;י עמ&#x27; תס&quot;ב ועמ&#x27; תס&quot;ד) דאפ&quot;ה נחשב אשווי אוכלין ומותר (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן שכד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך הבשר דק דק בפני התנרגולין?	"הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;) אוסר, ותמה עליו הט&quot;ז הרי אשווי אוכלא מותר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאסור משום טוחן, ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) דלכו&quot;ע מותר לאלתר, ועוד הוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה וע&quot;ל) דמבואר בתרוה&quot;ד דהכא מיירי דוקא בבשר חי כשר דחשוב וראוי לעופות ולפיכך יש בו איסור טחינה משא&quot;כ בשר נבילה דאינו חשוב ועומד לכלבים מבעוד יום אין בו איסור טחינה דלהם א&quot;צ דק דק {וצ&quot;ב קצת מאי נפק&quot;מ לעופות אם מאכילין אותם בשר חי כשר או בשר נבילה, אמנם מבואר בטור (יו&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ט) דבשר נבילה אינו ראוי אלא לכלבים}, וכן פסק במ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) דבשר נבילה מותר אפי&#x27; דק דק"	סימן שכד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך שחת וחרובים?	רכין אסור דהוי מיטרח באוכלים, אבל בקשין מותר לחתוך לחתיכות גדולות א&quot;נ לקטנות לאלתר [משום איסור טוחן] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן שכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרסק שחת וחרובים?	"כתב הרמב&quot;ם דאסור משום טוחן, והקשה הרשב&quot;א עליו דבגמ&#x27; מבואר דטעם האיסור משום מיטרח באוכלין, ותי&#x27; הב&quot;י דהרמב&quot;ם נקט טעם לאסור אפי&#x27; בקשין דהוי שווי אוכלים, והקשה הב&quot;י א&quot;כ מהו הפירכא מגמ&#x27; מזה על רב הונא דס&quot;ל מיטרח באוכלים מותר ברכין לימא דאסור משום טוחן, ותי&#x27; הב&quot;י דמשמע להגמ&#x27; דאינו עוסק באיסור טוחן אלא טעם האיסור הוא מיטרח או שווי אוכלים {ונראה דלפי האג&quot;מ דס&quot;ל דאין איסור טוחן בריסוק פירות רכין מיושב היטב דדוקא בקשין שייך איסור טוחן ולא ברכין, אבל הב&quot;י דלא תירץ הכי משמע דס&quot;ל כהחזו&quot;א דשייך טוחן אפי&#x27; ברכין}"	סימן שכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר להאכיל לבהמותיו?	"מותר להלעיט אותם דהיינו ליתן המאכל למקום שיכולים להחזירה [ומשמע קצת ממאירי דדוקא ע&quot;י יד ולא ע&quot;י כלי (ביה&quot;ל ד&quot;ה למקום)] אבל אסור לדרוס ולהאמיר דהיינו ליתן המאכל במקום שאינם יכולים להחזיר [לרש&quot;י משום טירחא, לרמב&quot;ם מפני שהוא דרך חול ויבא לידי כתישת קטניות או לישה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), והקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) מאיסור ליתן מים לדבורים משמע כרש&quot;י ולא כרמב&quot;ם]"	סימן שכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבהמה עומדת?	"בגמ&#x27; משמע דא&quot;א לתחוב בעומק למקום שאינו יכול להחזיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן שכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן אוכל הרבה לגמלים?	"איתא בגמ&#x27; אין אובסין את הגמל, ורש&quot;י משמע דמיירי כשתוחב בגרונו למקום שאינו יכול להחזיר, אבל קשה דא&quot;כ מאי נפק&quot;מ כמה הוא נותן לו אלא פי&#x27; הרמב&quot;ם דיש איסור להאכיל לו הרבה אפי&#x27; אם אינו תוחב בגרונו כלל (ביה&quot;ל ד&quot;ה דהיינו)"	סימן שכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באווזות שמפטמין אותם בחול ע&quot;י המראה ואין אוכלים בענין אחר?	"מותר להמרותם ע&quot;י גוי פעם אחת ביום [אע&quot;פ שהם רגילין לאכול ב&#x27; פעמים ביום], ואם א&quot;א ע&quot;י גוי לפי המג&quot;א (לעיל סי&#x27; ש&quot;ה סעי&#x27; כ&#x27;) בשם תשובת הרמ&quot;א מותר ע&quot;י ישראל [וטוב לעשות ע&quot;י קטן] משום צער בעלי חיים וראייתו מגמ&#x27; (קנ&quot;ו ע&quot;א) דכתוב דלא לקיט בלישניה מהלקיטין ליה, והיינו אפי&#x27; למקום שאין יכולין להחזיר, אכן מבואר במאירי ור&quot;ן דהיינו דוקא למקום שיכולין להחזיר [וקמ&quot;ל הגמ&#x27; דאע&quot;פ שמחמת קטנותם אינם יכולים להחזיר המאכל מ&quot;מ מותר מפני שהוא במקום שגדולים יכולים להחזיר], וכ&quot;כ הא&quot;ר ומהרש&quot;ל ונתיב חיים שאין להקל ע&quot;י ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה ודין) בשם השיורי ברכה דאפי&#x27; בחול אין להלעיטין אותם משום חשש טריפה שינקבו הוושט"	סימן שכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתרנגולין?	"דינם כשאר בהמות דמותר ליתן מאכל בפיהם במקום שהם יכולים להחזיר [והרמ&quot;א (בסעי&#x27; ט&#x27;) בא ללמד שכוונת המחבר הוא דוקא למקום שיכולים להחזיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], וצריך ליזהר שלא לטלטל התרנגולין משום מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שכד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לגבי נתינת מזונות לבהמות בשבת?	"בדרך כלל אם מזונותיו עליו מותר ליתן להם מזונות [אבל לא מים דזה שכיחי באגמא והוי טירחא שלא לצורך], ואם אין מזונותיו עליו אסור לגמרי [לפי הר&quot;ן הגמ&#x27; מסיק דמותר ליתן מזונות לבהמות אפי&#x27; כשאין מזונותיו עליו, אבל כתב הב&quot;י דקיי&quot;ל כשאר ראשונים דגרסי &quot;אלא&quot; והכל הוא דיחוי בעלמא, ולעולם קיי&quot;ל כסתם ברייתא דאין נותנים כלום בפני בהמה שאין מזונותיו עליו, אמנם כתב החזו&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) דהסומך על הר&quot;ן לא הפסיד היכא שהם תאבים למאכל זה ואינו מצוי במקום אחר]"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב &quot;מזונותיו עליו&quot;?	"הא&quot;ר משמע דוקא כשהם שלו (וכן מבואר במחה&quot;ש), אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויוני) דאפי&#x27; אם הם של ישראל אחר ג&quot;כ מותר להכין להם מזונות, אבל אסור להאכיל בהמתו של גוי אע&quot;פ שהוא שכירו (שלחן שלמה ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו היוצאים מן הכלל הנ&quot;ל?	"1) דבורים ויוני שובך ועלייה - אסור אפי&#x27; כשהם שלו מפני ששכיחי להם מזונות בדברא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), והחזו&quot;א כתב דמותר ליתן להם חיטי ושערי דלא שכיחי בדברא&lt;br&gt;2) חזיר - אסור אפי&#x27; בשלו דאיתא בב&quot;ק (פ&quot;ב ע&quot;ב) ארור איש שמגדל חזירים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל אם הוא בידו בהיתר [כגון שנפל לו בפרעון חובו או בירושה או בתוך מצודה שלו ועדיין לא מצא לוקח כדי דמיהן (מחה&quot;ש)] מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)&lt;br&gt;3) כלבים - הלבוש ס&quot;ל דדוקא כשהם שלו, אכן כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמשמע בגמ&#x27; דאפי&#x27; כשאינם שלו לעולם מותר ליתן להם מזונות דהקב&quot;ה חס עליהם לפי שמזונותיו מועטין, והוא בכלל מצוה והלכת בדרכיו (מחה&quot;ש), וכן מדויק בטור ורש&quot;י (שבת י&quot;ט ע&quot;א) כהמג&quot;א (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), והקשה עליו הא&quot;ר (מוזכר במחה&quot;ש) דאמרינן בגמ&#x27; דבמתא לא יתן להם מזונות דלמא אתי למיסרך אבתריה, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (שם) דהגמ&#x27; מיירי בתמידות אבל באקראי שפיר דמי, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) פסק כהמג&quot;א (אבל מציין לא&quot;ר), ומ&quot;מ כלב רע דאסור לגדלו הוי כחזיר דלעולם אסור"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתול?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דמזונותיו עליו והוי כשאר בהמות, אבל השש&quot;כ (פכ&quot;ז הע&#x27; ע&quot;א) כתב שהם מוצאים מזונות מאליהם והוי כדבורים {ונראה דהכל תלוי במציאות}"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר בהמות שהם רעבים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) שכל בעל חי שאני יודע שהוא רעב מצוה ליתן לו גם בשבת דורחמיו על כל מעשיו כתיב, וחידוש הוא דמסתימת שאר הפוסקים אינו משמע כן, אמנם כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ג) דאם רגיל בכל יום ליתן לבעל חי שאין מזונותיו עליו ולכן אינו רגיל לשוטט למקום אחר מותר ליתן לו גם בשבת כדי שלא יהיה רעב, וכעין זה בא&quot;א מבוטשאטש"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מזונות לעופות בשבת שירה?	"אע&quot;פ שיש נוהגין כן אינו נכון (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מיישב המנהג דאנן טורחים בשביל עצמינו דאומרים העולם שהעופות אמרו שירת הים וכוונתינו לזכור שמחת שירת הים, ועוד הביא מתוספת שבת דאם כוונתו למצוה מותר"	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ממ&quot;נ הוא משליך האוכל מידו?	כתב הא&quot;א מבוטשאטש אז מותר לזורקו בפני בעלי חיים {וזהו עצה לשבת שירה ליתן להם מזונות שהיה זורק לאשפה בלאו הכי}	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעכבר שנלכד במצודתו?	כתב הגרח&quot;ק בשם החזו&quot;א שאין מזונותיו עליו (מ&quot;ב דרשו) {ויש לפרש דכיון דמותר להרגו כ&quot;ש שאין מזונותיו עליו}	סימן שכד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להאכיל תולעת משי?	"דינם כשאר בהמות שמותר ליתן להם מזונות כשמזונותיו עליו דאינם אוכלים כי אם מה שנותן לו האדם (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), אע&quot;פ שהיו מוצאים קצת מזון מאליהם (א&quot;א מבוטשאטש) [והב&quot;י כתב שמותר לפזר בפניהם, והיינו שווי אוכלא (ביה&quot;ל ד&quot;ה להאכיל)], וצריך ליזהר שלא לטלטלם (מ&quot;ב שם)"	סימן שכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרוף מתחתיהם שיורי העלים היבשים?	כתב הברכי יוסף אם אין התולעת אוכל אם אינו גורף הם בסכנה ומותר לגרוף כלאחר יד (ביה&quot;ל ד&quot;ה להאכיל)	סימן שכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד בהמתו בשבת 1) על עשבים 2) על מוקצה?	"1) כן, דליכא איסור לבהמה לתלוש עשבים בשבת דדרשינן במכילתא למען ינוח שורך ואין זה נוח אלא צער (תוס&#x27; שבת קכ&quot;ב ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;&#x27;ק ל&quot;ג), וגם ליכא חשש שמא אדם יתלוש העשבים דזהו איסור חמור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [ודוקא אם יהיה לו צער, אבל אם אפשר להאכילו במקום אחר אסור (שש&quot;כ פכ&quot;ז הע&#x27; י&quot;ח) ע&quot;פ האבן העוזר (סי&#x27; שכ&quot;ח) לגבי העמדת עלוקה למצוץ דם בשבת, אבל אח&quot;כ הביא מרשז&quot;א דמצדד להקל] 2) לא, דחיישינן שמא יגביה האדם את המוקצה דאינו חמור כ&quot;כ, ומ&quot;מ מותר לו לעמוד בפני בהמתו בענין שלא תוכל להטות אלא דרך שם כיון שאינו קרוב לה כ&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן שכד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עשבים שנתלשו בשבת מוקצים?	"תלוי בב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; (שבת קכ&quot;ב ע&quot;א ד&quot;ה איני) היכא שהבהמה יכולה להגיע לשם אם נחשב כיושב ומצפה ואינו מוקצה או לא (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)"	סימן שכד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מאכל מלפני מין אחד וליתנה 1) לפני אותה מין 2) לפני מין אחר?	"1) מותר בכל אופן, ואפי&#x27; שור שיש בו ריר אינו קץ בו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) 2) בודאי אסור משור לחמור שיש לשור ריר והחמור קץ בו, וודאי מותר ליטול מחמור לשור דאין ריר לחמור, אבל מסתפקים ספר התרומה וסמ&quot;ג בשאר בהמות דשמא ימצא בו ריר ויקוץ בו ויהיה טירחא שלא לצורך, אמנם כתבו האחרונים (ב&quot;ח, א&quot;ר, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דאין למחות ביד המקילין [וכ&quot;כ המאירי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)], אבל אם יודע שמין זה ודאי יקוץ בו אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {ומכאן משמע דספק טירחא שלא לצורך אינו מותר לכתחילה}"	סימן שכד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרוף 1) אבוס לפני שור של פטם 2) תיבה?	"1) של קרקע אסור משום אשווי גומות, של כלי מח&#x27; ר&#x27; דוסא וחכמים וקיי&quot;ל כחכמים דגזרו כלי אטו קרקע 2) מותר דלא שייך לגזור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן שכד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לגרוף אבוס של הסוס בזמנינו?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דנוהגין להקל מפני שהוא דבר מועט ואינו דומה לאבוס של שור של פטם, ועוד כתב הערוה&quot;ש דאין לנו אבוס של קרקע ולהכי לא שייך הגזירה [וכמ&quot;ש בכיבוד בית במרוצף]"	סימן שכד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסלק התבן מלפניו לצדדין?	"לא, מפני שיש בו תבן שנמאס כבר ואינם ראוים לאכילה והוי מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), אבל לצורך מקומו מותר דהוי טלטול מן הצד (שלחן שלמה ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שכד סעיף טו		
